• כלל ו' זה לעומת זה

    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    19 צפיות
    אין תגובות
  • לא רק ח"י כללים!

    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    @אולי-אזכה יש סדר שמאפיין את רוב ככול התורות. כל תורה בליקוטי מוהרן מחולקת לשתים, מצב הקילקול ומצב התיקון. אצלנו בתורה ס"א: אותיות א' עד ד' מתארות מצב של קילקול, ואותיות ה' עד ח' מלמדות את אופן התיקון. החלוקה הזאת חוזרת על עצמה בכל תורה, קילקול ותיקון. בקילקול רבנו מתאר פגם מסויים שממנו משתלשל פגם נוסף וכו' וכו' וכנ"ל בתיקון רבנו כותב עצה לתיקון שעל ידה זוכים לעוד תיקון וכו' וכו'. עד כאן ידוע. אבל מה שקורה בדרך כלל ע״י לימוד בקישורי התורה שהעצה היא פשוט לתקן את הפגם, ואני אסביר, לדוגמא אצלנו בתורה רבנו מתחיל עם פגם אמונת חכמים שעי"ז המשפט מעוקל ונחלש כתב ידנו וכו' וכו' והתיקון הוא מים מחלוקת. על פניו התיקון הוא משהו חדש שלא נכתב או הוזכר בתורה קודם אלא דרך חדשה להשיג משפטים אמיתיים וסוד העיבור, אך למעיין ייצא שהתיקון של מים הוא פשוט להאמין בחכם המטהר להידבק בו ע"י ההתבוננות בהמחלוקת. וא"כ נשאלת השאלה הרי אין כלל חכמים שאפשר להאמין בהם שהרי שנסתלק מאיתנו סוד העיבור דהיינו המנהיגים וכפי שמתואר באות ג'? אז כיצד ע״י המים יחזור להאמין בחכמים? זה נקרא שאין יודעים היכן ההתחלה כי בשביל להתחיל את התיקון צריך גם כן עצה, אבל ההבנה בזה היא שאף פעם אין קילקול בשלמות או תיקון בשלמות (עד ביאת גואל צדק) ותמיד במצב הקיים יכול לחזק את עצמו במה שאפשר ועל ידי זה להתחיל להנהיג הגלגל לדרך התיקון
  • מי המציא את ח"י הכללים?

    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    64 צפיות
    מאיר לבמ
    @יאשע-הלברשטאם כששאלו את ראבר"נ לעת זקנותו, מדוע אינו כותב חידושים בליקוטי מוהר"ן. הוא ענה שאת החידושים שלו הוא היה טובל בדמעות, וכעת - לעת זקנותו הדבר קשה עליו. כלומר החידושים שלו טבולים בים של דמעות. הם משהו אחר לגמרי מאיך שהם נראים... במילים אחרות, מונחים בתוך החידושים שלו - התחזקויות חדשות לגמרי שלא היינו מגלים אותם בתוך התורות של רבינו, בלעדי דמעותיו. עכשיו צריך לחתור...
  • מחפש דוגמאות של הכלל הכלל האחד עשר בתורה

    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    63 צפיות
    ר
    @איש-ריבי בכלל עצמו לא מובא שאמור להתחדש לנו משהו גם בפשט הפסוק, אלא רק שפשט הפסוק מקרין לנו אור נוסף על הלימוד של המאמר ומתייחד עם דרשת רבינו של הפסוק. אבל באמת, אפשר להוסיף שע"פ דרשות רבינו, אז גם פשט הפסוק מעכשיו נעשה חדש בשבילנו, ו'משפטים בל ידעום' הפשוט מקבל אור חדש כשאנו אומרים אותו בכל פעם בתפילה ובתהלים, אור של תורה סא'.
  • כלל א' - מיניה וביה

    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    41 צפיות
    א
    @יאשע-הלברשטאם כתב בכלל א' - מיניה וביה: @אולי-אזכה ראה בהקדמה של מוהרנ"ת, שכל מאמר שלו שייך לכל אדם ולכל זמן, כדי שכל אדם בכל זמן יוכל להוציא הנהגות ישרות. בהקדמה מבואר שדברי רבינו הם כלליות גדול שכוללים את כל האנשים ואת כל התורה. מוהרנ"ת מבאר כמה פעמים בליקו"ה שדווקא בגלל רוממות דברי רבינו אין דבר שלא נכלל בהם, אמנם וודאי שתכלית כוונת רבינו היא למעלה למעלה מזה. ישנה שיחה של הראב"ן: "שעשרת אלפים שנה אחר התחיה(!!) לא יבין דיבור אחד של רבינו כמו שהבין אותו רבינו בעולם הזה".