@נחום-בקר
אני מגיב בקיצור, אבל אפשר מתוך התורה להבין בקשריה השונים שיש חכמה ובינה, כי היא חכמתכם ובינתכם, ויש חכמה ושכל, השכל זה הבינה שהיא שורש הדינים.
למעלה מהם יש את הכתר, כי רשע מכתיר את הצדיק שזה בעצם החכמה עילאה.
למטה יש את הידיים - חסד וגבורה
באמצע יש את התפארת - משפט שהיא עמודא דאמצעיתא מהכתר יורד לדעת לתאפרת ליסוד (עיבור וכל עניין הטיפה הזרעית) ומלכות (סוף העצה - מלך)
בשתי הצצדים של המשפט יש א תרין סמכי קשוט שהם שתי הרגליים.
כתבתי בקיצור ואם אוכל אאריך כצד זה לא ענייני ליודעי חן אלא איך כל זה מהלך התורה ואיך זה נבנה כקומה שלימה

@נחום-בקר
מאוד יפה!
יש באמת שאלה יסודית בתורה שגם נוגעת להערה החשבה מאוד שהערת.
האם כאשר רבינו אומר שהנשמות הגדולות צריכות גופים זכים זה אומר שבלי גוף זך הנשמה לא תרד כלל, או שיש זמן שבו הנשמה יורדת בהכרח לגוף גם אם הוא לא זך ואז היא כביכול צריכה להתמודד עם הגוף
לכאורה מסיפור זה מבואר, שזה מוכרח שהנשמה הגדולה יורדת (צדיקים הקדמונים) ואחרי שהיא יורדת היא בהכרח צריכה לתקן את הגוף העכור.
כך גם נראה מדברי רבינו בתורה על אכן חליינו הוא נשא, שהצדיק סובל את חטאי העם ומתקן אותם.
כך גם מבואר לפי קשרי התורה שהעם הם הגוף של הצדיק, כמו שהמוח נקרא הצדיק והגוף מכתיר את המוח.
ולפי זה מובן שזה שאף אחד לא הקדים לו שלום זה גופא המחלוקת שחולקים עליו.
ואז ממילא מובן כמו שכתבת, שהמותרות עצמם צריכים להתהפך לחלק מהתורה, ועוד יותר מזה כאשר פועלים את התיקון הנפלא הזה, אז דווקא משלימים את התורה בשלמות הכי גדולה ואכמ"ל
(למרות שרבינו מדבר בסיפור הזה על צדיק אחר כבכיול שהוא רואה, אבל מתוך הדברים מובן שהוא מדבר על עצמו ומבאר עוד סוד בעניין המחלוקת שעליו, שהוא לקח על עצמו לתקן את הגוף המטונף)

@נותלה-שלי
רק בקשה אחת לכל פותחי אשכולות, הכותרת שלכם לאשכול צריכה להיות ברורה.
למשל כותרת "משפטים ועצות זה אותו דבר" אני לא מצילח להבין אם זה בסימן קריאה או בסימן שאלה.
הואילו בטובכם לעשות את כרותרת האשכול מושכת ומדויקת

@יאשע-הלברשטאם
אבל מפורסם ומנהיג זה שתי דברים אל תערבבו...
מנהיג שאינו הגון בתורה ס"א יש לו כמה הגדרות:
1] פגום באמונת חכמים
2] נוטל גדולה לעצמו
3] לימודו מאלו המותרות (אפשר לומר שהכוונה גם שהוא לומד את התורה ונותן עצות מתוך כתבי הד שאינם מגיעים מצד הקדושה)
וכנראה שיש עוד הגדרות.

בנוגע להגדרה 1 ראוי לשים לב שלפי קשרי התורה פגם האמונת חכמים כוללת בתוכה כמה חלוקות:
1] כפשוטו ממש שאינו מאמין שאפשר להוציא הנהגות שרות מכל הספרים ומכל החכמים ואינו מאמין שדבריהם היא דרך הממוצע.
2] שאינו מאמין בעצמו ובחידושיו (ואז יש להבין מדוע אם כן הוא נוטל גדולה לעצמו)
3] שהוא גם לא מאמין בחידוש שיש לכל אחד מישראל (ואכמ"ל בענין זה כי חב הוא מאוד לפי קשרי המאמר)

@נתן-חיים
אני ממש לא אוהב שעושים ערבובים בין מושגים שונים.
בתורהס"א רבינו לא מדבר על מפורסמים של שקר.
הביטוי והעגה הברסלבאית קצת עושה ערבוב מכל כך הרבה הגדרות שונות שרבינו מתבטא בהם בכל כך הרבה תורות.
אז אולי תדייק מחדש את השאלה, רבינו מדבר על מנהיגים שאינם הגונים!
מהי ההגדרה של מנהיג לא הגון?
האם היא אותה הגדרה של מפורסם של שקר?
ממש לא!

@כפטיש-יפוצץ
שמעתי באיזה שיעור, לא זוכר של מי שיש סיפור בחיי מוהר"ן שקשור מאוד לתורה, הסיפור נמצא ב'סיפורים חדשים' :
ספר חיי מוהר"ן - אות פח
תקס"ד לֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אַחַר הַקִּדּוּשׁ וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהָיִיתִי בְּתוֹךְ עִיר, וְנִדְמָה לִי בַּחֲלוֹם שֶׁהָעִיר הָיְתָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבָא לְשָׁם צַדִּיק גָּדוֹל מִצַּדִּיקִים הַיְשָׁנִים שֶׁהָיָה מֻחְזָק לְצַדִּיק גָּדוֹל, וְהָלְכוּ הַכֹּל אֵלָיו. וְגַם אֲנִי הָלַכְתִּי אֵלָיו וְרָאִיתִי וְהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְרִים אֶצְלוֹ בְּצִדּוֹ וְלֹא נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁעוֹשִֹין זֶה בְּכַוָּנָה. וְתָמַהְתִּי מְאֹד שֶׁהָיָה לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל. וְשָׁאַלְתִּי עַל זֶה אֵיךְ יֵשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה לִבְלִי לִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם בְּכַוָּנָה כַּנַּ"ל. וְהָיָה הַתֵּרוּץ כִּי בֶּאֱמֶת הוּא צַדִּיק גָּדוֹל, אַךְ יֵשׁ לוֹ גּוּף מְלֻקָּט מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ אָדָם גָּדוֹל, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא יְתַקֵּן זֶה הַגּוּף וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים עַל כֵּן לֹא נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם:‏
יש שם בשיעור איזה הסבר מעניין ואני חושב שלפי התורה אפשר להתבונן בסיפור הזה מאוד