@נתן-חיים
ראשית צריך להתחיל מכך שהפסוק נאמר בהקשר שלילי באופן ברור,
והכוונה בפשט היא שהצדיק מכותר ע"י רודפיו הרשעים מכל הכיונים
ספר חבקוק פרק א
עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל:
מצודות דוד על חבקוק פרק א פסוק ד
כי רשע - על כי נבוכדנצר מכתיר את הצדיק להצר לו בכל עבריו.
אמנם המלבי"ם כן ביאר שהכוונה ב**'מכתיר'** היא מלשון 'כתר'
ומבאר למה זה שלילי שהרשע נותן את העטרה והכתר לצדיק.
כי רשע מכתיר את הצדיק - ר"ל גם הצדיק שרוצה לעשות משפט לא יוכל לעשותו, כי הרשע הוא המכתיר את הצדיק, ר"ל שהוא המלביש אותו כבר ועטרה שהצדיק השופט הוא קבוע לשפוט מאת המלך הרשע שהוא נתן עטרת הנשיאות בראשו, וצריך הוא להתנהג כפי חוקי הרשע ומשפטיו שהם עוות ועקול הדין, על כן יצא משפט מעוקל.
וזה מדהים איך שדברי המלבי"ם משתלבים להפליא בקשרי המאמר.