@כפטיש-יפוצץ עוד שיחה שקשורה לתורה ס"א שיחות הר"ן שיחה עז ספר שיחות מוהר"ן - אות עח כל העולם מלא מחלוקות. הן בין אומות העולם וכן בכל עיר ועיר. וכן בכל בית ובית בין השכנים ובין כל אחד עם אשתו ובני ביתו ומשרתיו ובניו. ואין מי שישים על לבו התכלית שבכל יום ויום האדם מת כי היום שעבר לא יהיה עוד ובכל יום הוא מתקרב למיתה:‏ ‏ ודע שהכל אחד. שהמחלקת שבפרטיות בין איש וביתו וכיוצא כנ"ל הוא גם כן ממש המחלקת שבין המלכים והאומות. כי כל אחד מאנשי ביתו הוא בחינת אומה מיוחדת והם מתגרין זה עם זה כמו שיש מלחמות בין האומות. וגם אפשר להכיר כל אחד מאיזה בחינה של אומה הוא כי ידוע מדות האומות, שזה כעסן ורוצח וכיוצא. וכמו כן יכולין למצא בפרטיות בבני הבית. ואפלו אם אחד אינו רוצה לריב ורוצה לישב בהשקט ושלוה עם כל זה הוא מוכרח להיות גם כן בתוך המחלקת והמלחמות. כמו שנמצא בין המלחמות שבין המלכים והאומות שנמצא לפעמים איזה אומה שרוצה לישב בשלוה ואין רוצה שום מלחמה, אדרבא היתה מרוצה להשתחוות לחברו כמה פעמים. עם כל זה חוטפין אותה גם כן על כרחה בתוך המלחמה שזה אומר שיהיה מצדו וזה להפך עד שנלחמין עמו גם כן:‏ ‏ כמו כן ממש נמצא בפרטיות במלחמות הבית הנ"ל. כי האדם בעצמו הוא עולם קטן (קנז) ונכלל בו כל העולם ומלואו, מכל שכן האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה כנ"ל. ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות, והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כולם נכללין בו לבדו. ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללין בו לבדו כנ"ל. אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים כנ"ל. המחלקת שבבית הצדיק הוא גם כן בחינת מלחמות האומות כנ"ל. גם נכללין שם בחינת מלחמות השבטים שהיו נלחמין זה על זה; אפרים על יהודה וכיוצא (קנה).

@ברדיטשובער נפלא ביותר. נראה שחברי הפורום ישמחו שתכתוב באריכות. כעין מה שר' נתן מסכם בסוף תורה ז תנינא איך בכל התורה שם נזכר קומה שלמה של כל העשר ספירות. ואף רבה"ק (לא זוכר כעת את המקור) אמר שתרותיו הם פרוש לעץ חיים. אך אם תוכל לסדר זאת באופן של עבודה ולא באופן של קבלה.

@רוצה-להיות יש נקודה ששזורה במהלך התורה. א. אמונת חכמים. יש חכמים ואני לא משיג אותם אך אני מאמין בהם. ב. סוד העיבור יש בו חכמה שצריך לגלות ולהסתיר. ג. יש צמצום וכנגדו שכל שממתיקו. ד. יש תורה ויש שלמות התורה. ה. יש אבנים ויש אבן השתיה. ו. יש כתב עם כח והארה. ויש כתב חלש (וחשוך). ומסתמא יש עוד הקבלות שכעת איני זוכר. הציר שסביבו סובבים הדברים שמתוך החסרון אני מכיר את מקומי ואת השלמות הנמשכת ממקום עליון 'ואין סופי'. כאשר אדם אין לו 'אמונת חכמים' פרושו של דבר שחושב שמשיג בשכלו כל הנצרך לו. 'והוא היודע'! המחלוקת בכל בחינה שלא תהיה מנערת את האדם מהדמיון שהכל מושלם. הוא מתעורר לחפש את 'השלום' ומשכיל שיש שכל עליון ונעלם הנמשך מאסב"ה שבתורה דידן נקרא 'קודש הקודשים' או 'שכל הכולל'. הידיעה הזאת היא עצמה תקון לפגם אמונת חכמים, שמתעורר להבין שהגישה לתורה היא מתוך 'אמונה' ועי"ז הוא בונה 'כלי' לקבל אור החכמה. אור הכתב. קדושת א"י. מים המטהרים, ובזה הוא מתאחד עם הכלל. נ.ב. ענין המחלוקת הוא כעין שבירת הכלים שמטרתה להוציא את הסיגים הרעים ולהפרידם מהטוב. ועי"ז אפשר לבנות 'עולם התיקון' מחלקי הטוב. 'המתכללים ומתקשרים' זה בזה. שהוא סוד 'אנן בחביבותא תליא' והוא 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'.

@יאשע-הלברשטאם החוברת מצורפת לכאן בגירסה להורדה

@יאשע-הלברשטאם אבל מפורסם ומנהיג זה שתי דברים אל תערבבו... מנהיג שאינו הגון בתורה ס"א יש לו כמה הגדרות: 1] פגום באמונת חכמים 2] נוטל גדולה לעצמו 3] לימודו מאלו המותרות (אפשר לומר שהכוונה גם שהוא לומד את התורה ונותן עצות מתוך כתבי הד שאינם מגיעים מצד הקדושה) וכנראה שיש עוד הגדרות. בנוגע להגדרה 1 ראוי לשים לב שלפי קשרי התורה פגם האמונת חכמים כוללת בתוכה כמה חלוקות: 1] כפשוטו ממש שאינו מאמין שאפשר להוציא הנהגות שרות מכל הספרים ומכל החכמים ואינו מאמין שדבריהם היא דרך הממוצע. 2] שאינו מאמין בעצמו ובחידושיו (ואז יש להבין מדוע אם כן הוא נוטל גדולה לעצמו) 3] שהוא גם לא מאמין בחידוש שיש לכל אחד מישראל (ואכמ"ל בענין זה כי חב הוא מאוד לפי קשרי המאמר)