• 1 הצבעות
    6 פוסטים
    21 צפיות
    כ
    @נחום-בקר בגלל שערב שבת אני לא אכתוב באריכות, אבל אם תזכירו לי עוד פעם בראשון אני יוסיף. מעבר לכך שהתורה של רבינו נלמדת רק מניה וביה, כפי הכלל הראשון והמסילה, יש לימוד פנימי ועמוק שהתורה של רבינו היא משל ונמשל, אבל לא כמו משל ונמשל שהם נפרדים זה מזה, אלא זה כמו שני רבדים שמחבורים זה בזה. ברובד הפשוט, רבינו אומר שהמוח מושפע מהמותרות על ידי עשנים סרוחים, המותרות שייכים למעים והם משפיעים על המוח. אבל ברובד היותר פנימי, רבינו מקביל את המוח למעיים והוא אומר שיש למוח מעיים משל עצמו, המזוןשל המוח הוא מזוןדק ורוחני, המוח אוכל שכלים, שכל ודעת דקדושה. כאשר המוח אוכל מותרות אז הלימוד והמשפט של המוח הוא ממותרות. אפשר לדון מהם המותרות, האם הכוונה לכתב ידם, או שמא הכוונה שהוא מייתר את דברי חכמים והם המותרות בעצמם שנמצאים אצלו במוח למרות שהוא מייתר אותם ולכן הם מבלבלים אותו אבל זה כבר אריכות בפני עצמה
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    39 צפיות
    ת
    @כפטיש-יפוצץ עוד שיחה שקשורה לתורה ס"א שיחות הר"ן שיחה עז ספר שיחות מוהר"ן - אות עח כל העולם מלא מחלוקות. הן בין אומות העולם וכן בכל עיר ועיר. וכן בכל בית ובית בין השכנים ובין כל אחד עם אשתו ובני ביתו ומשרתיו ובניו. ואין מי שישים על לבו התכלית שבכל יום ויום האדם מת כי היום שעבר לא יהיה עוד ובכל יום הוא מתקרב למיתה:‏ ‏ ודע שהכל אחד. שהמחלקת שבפרטיות בין איש וביתו וכיוצא כנ"ל הוא גם כן ממש המחלקת שבין המלכים והאומות. כי כל אחד מאנשי ביתו הוא בחינת אומה מיוחדת והם מתגרין זה עם זה כמו שיש מלחמות בין האומות. וגם אפשר להכיר כל אחד מאיזה בחינה של אומה הוא כי ידוע מדות האומות, שזה כעסן ורוצח וכיוצא. וכמו כן יכולין למצא בפרטיות בבני הבית. ואפלו אם אחד אינו רוצה לריב ורוצה לישב בהשקט ושלוה עם כל זה הוא מוכרח להיות גם כן בתוך המחלקת והמלחמות. כמו שנמצא בין המלחמות שבין המלכים והאומות שנמצא לפעמים איזה אומה שרוצה לישב בשלוה ואין רוצה שום מלחמה, אדרבא היתה מרוצה להשתחוות לחברו כמה פעמים. עם כל זה חוטפין אותה גם כן על כרחה בתוך המלחמה שזה אומר שיהיה מצדו וזה להפך עד שנלחמין עמו גם כן:‏ ‏ כמו כן ממש נמצא בפרטיות במלחמות הבית הנ"ל. כי האדם בעצמו הוא עולם קטן (קנז) ונכלל בו כל העולם ומלואו, מכל שכן האדם וביתו שנכללין בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה כנ"ל. ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משוגע. וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האומות, והם מתגרין זה בזה והוא מוכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אומה אחרת כפי התגברות אומה על אומה שהם כולם נכללין בו לבדו. ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האומות שנכללין בו לבדו כנ"ל. אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים כנ"ל. המחלקת שבבית הצדיק הוא גם כן בחינת מלחמות האומות כנ"ל. גם נכללין שם בחינת מלחמות השבטים שהיו נלחמין זה על זה; אפרים על יהודה וכיוצא (קנה).
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    74 צפיות
    נ
    @ברדיטשובער נפלא ביותר. נראה שחברי הפורום ישמחו שתכתוב באריכות. כעין מה שר' נתן מסכם בסוף תורה ז תנינא איך בכל התורה שם נזכר קומה שלמה של כל העשר ספירות. ואף רבה"ק (לא זוכר כעת את המקור) אמר שתרותיו הם פרוש לעץ חיים. אך אם תוכל לסדר זאת באופן של עבודה ולא באופן של קבלה.
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    86 צפיות
    נ
    @רוצה-להיות יש נקודה ששזורה במהלך התורה. א. אמונת חכמים. יש חכמים ואני לא משיג אותם אך אני מאמין בהם. ב. סוד העיבור יש בו חכמה שצריך לגלות ולהסתיר. ג. יש צמצום וכנגדו שכל שממתיקו. ד. יש תורה ויש שלמות התורה. ה. יש אבנים ויש אבן השתיה. ו. יש כתב עם כח והארה. ויש כתב חלש (וחשוך). ומסתמא יש עוד הקבלות שכעת איני זוכר. הציר שסביבו סובבים הדברים שמתוך החסרון אני מכיר את מקומי ואת השלמות הנמשכת ממקום עליון 'ואין סופי'. כאשר אדם אין לו 'אמונת חכמים' פרושו של דבר שחושב שמשיג בשכלו כל הנצרך לו. 'והוא היודע'! המחלוקת בכל בחינה שלא תהיה מנערת את האדם מהדמיון שהכל מושלם. הוא מתעורר לחפש את 'השלום' ומשכיל שיש שכל עליון ונעלם הנמשך מאסב"ה שבתורה דידן נקרא 'קודש הקודשים' או 'שכל הכולל'. הידיעה הזאת היא עצמה תקון לפגם אמונת חכמים, שמתעורר להבין שהגישה לתורה היא מתוך 'אמונה' ועי"ז הוא בונה 'כלי' לקבל אור החכמה. אור הכתב. קדושת א"י. מים המטהרים, ובזה הוא מתאחד עם הכלל. נ.ב. ענין המחלוקת הוא כעין שבירת הכלים שמטרתה להוציא את הסיגים הרעים ולהפרידם מהטוב. ועי"ז אפשר לבנות 'עולם התיקון' מחלקי הטוב. 'המתכללים ומתקשרים' זה בזה. שהוא סוד 'אנן בחביבותא תליא' והוא 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה'.
  • 1 הצבעות
    8 פוסטים
    67 צפיות
    נ
    תגובה: רשע מכתיר את הצדיק נראה שהבחינה של עשנים מקיפים וסובבים את המח שזה בחינת רשע מכתיר את הצדיק. זה כנגד בחינת 'אמונת' חכמים. וכידוע מרבה"ק בכמה תורות שאמונה היא בחינת 'סובב ומקיף' בחינת אמונתך סביבותיך. וכפי זה הרשע שמכתיר את הצדיק זהו פגם 'אמונת חכמים' שהוא מסובב את הצדיק אך בא עם אמונה פגומה. וממילא לא יכול לקבל מהצדיק. כי העקר שהכל תלוי בו. היינו הכלי לקבל מהצדיק הוא 'אמונת חכמים' וכמבואר בלקו"ה הכשר כלים ב.
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    59 צפיות
    נ
    תגובה: [אהבה או יראה](או משהו שלישי...) באות ז מביא רבנו את ענין 'אבני יעקב' שנכללו כולם בתוך אבן השתיה וגו'. ושם בפסוקים כשיעקב אבינו מתעורר אומר (בראשית כח, יז) וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וידוע ש'נורא' הוא לא יראה ולא אהבה. אלא הוא יראה של כבוד. ובערכין הוא יראה מתוך אהבה. והוא עמודא דאציעתא של בחינת יעקב בחיר שבאבות המאחד את היראה ואהבה יחדיו.
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    62 צפיות
    נ
    תגובה: ארץ ישראל עצמה זה כתוב מפורש באות ג וז"ל רבז"ל . "וְאֶל אַדְמַת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לֹא יָבוֹאוּ" כְּמַשְׁמָעוֹ. ואע"פ שאח"כ רבנו מבאר , הַיְנוּ שֶׁנִּתְגָּרְשִׁין מִבְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל. אך פשט הפסוק מדבר על מה שהתגרשו מא"י. ורבז"ל מוסיף שגם מבחינת א"י.
  • כלל ו' זה לעומת זה

    ח"י כללים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    19 צפיות
    אין תגובות
  • לא רק ח"י כללים!

    ח"י כללים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    @אולי-אזכה יש סדר שמאפיין את רוב ככול התורות. כל תורה בליקוטי מוהרן מחולקת לשתים, מצב הקילקול ומצב התיקון. אצלנו בתורה ס"א: אותיות א' עד ד' מתארות מצב של קילקול, ואותיות ה' עד ח' מלמדות את אופן התיקון. החלוקה הזאת חוזרת על עצמה בכל תורה, קילקול ותיקון. בקילקול רבנו מתאר פגם מסויים שממנו משתלשל פגם נוסף וכו' וכו' וכנ"ל בתיקון רבנו כותב עצה לתיקון שעל ידה זוכים לעוד תיקון וכו' וכו'. עד כאן ידוע. אבל מה שקורה בדרך כלל ע״י לימוד בקישורי התורה שהעצה היא פשוט לתקן את הפגם, ואני אסביר, לדוגמא אצלנו בתורה רבנו מתחיל עם פגם אמונת חכמים שעי"ז המשפט מעוקל ונחלש כתב ידנו וכו' וכו' והתיקון הוא מים מחלוקת. על פניו התיקון הוא משהו חדש שלא נכתב או הוזכר בתורה קודם אלא דרך חדשה להשיג משפטים אמיתיים וסוד העיבור, אך למעיין ייצא שהתיקון של מים הוא פשוט להאמין בחכם המטהר להידבק בו ע"י ההתבוננות בהמחלוקת. וא"כ נשאלת השאלה הרי אין כלל חכמים שאפשר להאמין בהם שהרי שנסתלק מאיתנו סוד העיבור דהיינו המנהיגים וכפי שמתואר באות ג'? אז כיצד ע״י המים יחזור להאמין בחכמים? זה נקרא שאין יודעים היכן ההתחלה כי בשביל להתחיל את התיקון צריך גם כן עצה, אבל ההבנה בזה היא שאף פעם אין קילקול בשלמות או תיקון בשלמות (עד ביאת גואל צדק) ותמיד במצב הקיים יכול לחזק את עצמו במה שאפשר ועל ידי זה להתחיל להנהיג הגלגל לדרך התיקון
  • מי המציא את ח"י הכללים?

    ח"י כללים
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    64 צפיות
    מאיר לבמ
    @יאשע-הלברשטאם כששאלו את ראבר"נ לעת זקנותו, מדוע אינו כותב חידושים בליקוטי מוהר"ן. הוא ענה שאת החידושים שלו הוא היה טובל בדמעות, וכעת - לעת זקנותו הדבר קשה עליו. כלומר החידושים שלו טבולים בים של דמעות. הם משהו אחר לגמרי מאיך שהם נראים... במילים אחרות, מונחים בתוך החידושים שלו - התחזקויות חדשות לגמרי שלא היינו מגלים אותם בתוך התורות של רבינו, בלעדי דמעותיו. עכשיו צריך לחתור...
  • מחפש דוגמאות של הכלל הכלל האחד עשר בתורה

    ח"י כללים
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    63 צפיות
    ר
    @איש-ריבי בכלל עצמו לא מובא שאמור להתחדש לנו משהו גם בפשט הפסוק, אלא רק שפשט הפסוק מקרין לנו אור נוסף על הלימוד של המאמר ומתייחד עם דרשת רבינו של הפסוק. אבל באמת, אפשר להוסיף שע"פ דרשות רבינו, אז גם פשט הפסוק מעכשיו נעשה חדש בשבילנו, ו'משפטים בל ידעום' הפשוט מקבל אור חדש כשאנו אומרים אותו בכל פעם בתפילה ובתהלים, אור של תורה סא'.
  • כלל א' - מיניה וביה

    ח"י כללים
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    41 צפיות
    א
    @יאשע-הלברשטאם כתב בכלל א' - מיניה וביה: @אולי-אזכה ראה בהקדמה של מוהרנ"ת, שכל מאמר שלו שייך לכל אדם ולכל זמן, כדי שכל אדם בכל זמן יוכל להוציא הנהגות ישרות. בהקדמה מבואר שדברי רבינו הם כלליות גדול שכוללים את כל האנשים ואת כל התורה. מוהרנ"ת מבאר כמה פעמים בליקו"ה שדווקא בגלל רוממות דברי רבינו אין דבר שלא נכלל בהם, אמנם וודאי שתכלית כוונת רבינו היא למעלה למעלה מזה. ישנה שיחה של הראב"ן: "שעשרת אלפים שנה אחר התחיה(!!) לא יבין דיבור אחד של רבינו כמו שהבין אותו רבינו בעולם הזה".
  • מה הסיפור של דואג?!

    הועבר מרחבי התורה - נושאים רחבים בתורה
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    76 צפיות
    לטייל בתורתול
    @יאשע-הלברשטאם החוברת מצורפת לכאן בגירסה להורדה
  • מפורסם של שקר

    מרחבי התורה - נושאים רחבים בתורה
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    25 צפיות
    ב
    @יאשע-הלברשטאם אבל מפורסם ומנהיג זה שתי דברים אל תערבבו... מנהיג שאינו הגון בתורה ס"א יש לו כמה הגדרות: 1] פגום באמונת חכמים 2] נוטל גדולה לעצמו 3] לימודו מאלו המותרות (אפשר לומר שהכוונה גם שהוא לומד את התורה ונותן עצות מתוך כתבי הד שאינם מגיעים מצד הקדושה) וכנראה שיש עוד הגדרות. בנוגע להגדרה 1 ראוי לשים לב שלפי קשרי התורה פגם האמונת חכמים כוללת בתוכה כמה חלוקות: 1] כפשוטו ממש שאינו מאמין שאפשר להוציא הנהגות שרות מכל הספרים ומכל החכמים ואינו מאמין שדבריהם היא דרך הממוצע. 2] שאינו מאמין בעצמו ובחידושיו (ואז יש להבין מדוע אם כן הוא נוטל גדולה לעצמו) 3] שהוא גם לא מאמין בחידוש שיש לכל אחד מישראל (ואכמ"ל בענין זה כי חב הוא מאוד לפי קשרי המאמר)
  • חוברות

    הועבר חוברות
    4
    1
    1 הצבעות
    4 פוסטים
    32 צפיות
    לטייל בתורתול
    חוברת 'קשרי המקראות' - תורה ס"א
  • עלונים

    הועבר עלונים
    5
    1
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    31 צפיות
    לטייל בתורתול
    עלון מחוברים 14 - פר' קרח תשפ"ה
  • לאיזה מדור אתם הכי מחוברים בעלון מחוברים?

    הסקר החודשי
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    46 צפיות
    אין תגובות
  • מודעות

    הועבר מודעות
    8
    1
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    33 צפיות
    לטייל בתורתול
    [image: 1750707950193-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-resized.jpg]