@נחום-בקר כתב בלימודם מאלו המותרות?:
רבנו כותב הן לגבי דואג והן לגבי המנהיגים שאינם ראוים 'שלימודם מאלו המותרות'.
זה שיש בחינה של 'מותרות' זה מובן. זה שיש 'לימוד' שאינו כראוי גם מובן.
אבל מה הכוונה ש'הלימוד מאלו המותרות'.
ולחדד יותר לא נראה שיש כזה דבר 'תורת המותרות'. או 'תורת העשנים הסרוחים' וכדומה. או שאולי באמת יש כאלו תורות.
באות א' אומר רבינו שמשפט זה דרך הממוצע שלא נוטים לימין ושמאל משמע שיש כביכול ימין ושמאל בתוך התורה לנטות אליהם.
@מאמין-בעצמי כתב בלא רק ח"י כללים!:
זה תהליך השגתי שקיים בכל התורות.
שו הדא?
(כלומר תסביר את עצמך...)
כלל לדוגמה שמובא בלי סוף בליקוטי הלכות:
בהרבה מהעצות בליקוטי מוהר"ן "אין יודעים בהם היכן ההתחלה"
וזאת מכיון שדרגא א' תלויה בדרגה ב', אמנם דרגא ב' עצמה תלויה בדרגא א'.
המקור לכלל הזה נמצא בתורה ר"ע
[בתורה ס"א אנו מוצאים זאת בעניין הנשמה הגדולה השכל העליון ששופע שכלו בשכלים הפרטיים
שכל זה קורה על ידי הסמיכה שעניינה עצמה להמשיך רוח חכמה לשכלים הפרטיים.]
בליקוטי הלכות אנו מוצאים כללים נוספים בלימוד ליקוטי מוהר"ן, חוץ מהכללים שהראב"ן סידר.
מה ההסבר אם כך לזה שהראב"ן לא מנה אותם בהקדמה שלו?
אשמח שתציינו גם לכללים נוספים בליקוטי הלכות ללימוד ליקו"מ
@יאשע-הלברשטאם כתב במי המציא את ח"י הכללים?:
@מאיר-לב כתב במי המציא את ח"י הכללים?:
גם בח"י כללים עצמם - צריך לגלות את אור החכמה שטמן ראבר"נ בתוכם,
ולא לשכוח שהם מסתירים משהו עמוק, שצריך לחתור בתוכו כל הזמן -
אחרת הם כללים יבשים לגמרי !כדרכך באשכולות אחרים, זורק פצצה והולך...
איזו חכמה יש בח"י כללים מעבר למה שכתוב בפירוש?
הכל ממש פשוט.
לא לערבב תורות, לדקדק בכל מילה, להבין למה הביא משל זה, וכו' וכו'
מה העומק?!
אני דווקא מתחבר לדברים של @מאיר-לב
אם רבינו כתב את התורות שלו דווקא בצורה כזאת, וודאי יש בזה סוד.
@איש-ריבי כתב במשפטים ועצות זה אותו דבר:
@נותלה-שלי
אחת הקושיות החזקות
אציין רק
שהעצות נראות קשורות ללב
והמשפט למוח
בקשרי המקראות עמוד כ' מובא מראשית חכמה: שהמזון עובר ללב, ומהלב עולים עשנים למוח.
לחצו כאן למעבר לחוברת
@נותלה-שלי כתב במי המציא את ח"י הכללים?:
לגבי השאלה הראשונה -
חלק גדול מהכללים הם פשוט שיחות של רבינו עם קצת ביאור
יהיה מעניין באמת למצוא מקור בדברי רבינו גם לשאר הכללים.
(אמנם יכול להיות שמוהרנ"ת שמע זאת מרבינו ולא הדפיס. מה דעתכם?)
@יאשע-הלברשטאם כתב בכלל א' - מיניה וביה:
@אולי-אזכה
ראה בהקדמה של מוהרנ"ת, שכל מאמר שלו שייך לכל אדם ולכל זמן,
כדי שכל אדם בכל זמן יוכל להוציא הנהגות ישרות.
בהקדמה מבואר שדברי רבינו הם כלליות גדול שכוללים את כל האנשים ואת כל התורה.
מוהרנ"ת מבאר כמה פעמים בליקו"ה שדווקא בגלל רוממות דברי רבינו אין דבר שלא נכלל בהם,
אמנם וודאי שתכלית כוונת רבינו היא למעלה למעלה מזה.
ישנה שיחה של הראב"ן: "שעשרת אלפים שנה אחר התחיה(!!) לא יבין דיבור אחד של רבינו כמו שהבין אותו רבינו בעולם הזה".
@יאשע-הלברשטאם
נראה לי שע"פ התורה שלנו המסר ששכלו של רבינו גבהה מדעתינו ועלינו להאמין שאין בכוחינו לצמצם את כל תורת רבינו למסר זה או אחר (כך התגלה לי בחלום...
)
@נותלה-שלי כתב במחפש דוגמאות של הכלל הכלל האחד עשר בתורה:
אני חושב שדוגמא חזקה מאוד הוא הפסוק 'לעשות בהם משפט כתוב'
שפשטו הוא שאנחנו נכנס בגויים (סליחה על הביטוי)
ורבינו דורש שמשפטיהם יהיו לפי משפטינוכאן הראו את כוחכם חברים איך הפשט והדרש עולים בקנה אחד?
בעניין הכתב מבואר בדברי רבינו שני חלקים:
שהכתב של ישראל מנהיג את כתב ידם
שממילא המשפטים שלהם מתיישרים
ושני החלקים האלה מבוארים בפשט והדרש של הפסוק
בפשט מבואר שאנו ננהיג את אומות העולם, וכמו שמפורש בתחילת התורה "משפטי - הנהגות"
ובדרש מוסיף רבינו שממילא נעשה בהם משפט, דהיינו שניישר את משפטיהם ע"פ כתב ידינו.
אם נשים לב נראה שבכל תורה רבינו מדבר על עצמו ועל תורתו,
וכמו בתורה ס"א על הדרך שהצדיקים מורים, ההתכללות בהם, ועוד,
גם אם נמצא דרכים מיוחדות והתכללות מיוחדת לתורה ס"א, עדיין "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" שרבינו מדבר על כלליות תורותו ועצותיו, וא"כ כל תורותיו ועצותיו של רבינו בלולות וכלולות הן זו בזו.
(ולעובדא ולמעשה יש התבודדות של תורה ס"א והתחזקות של תורה ס"א וכדומה)
מה דעתכם?
[אמנם וודאי שהצורה אמורה להיות שאחרי הבנת התורה מיניה וביה ע"פ התורה הנלמדת מבארים ודורשים את כל התורה, ולא שמבארים את התורה הנלמדת מכל התורה ]